מלחמה ושלום

קיר הקרמיקה “מלחמה ושלום” נוצר בשנת 1969, כחלק מתכנון מטה התנועה הקיבוצית בתל אביב בידי האדריכל שמואל מסטצ’קין. הקיר משתרע על פני למעלה משבעים מטרים רבועים, ומכסה את דופן האולם המרכזי ששימש להתכנסויות, טקסים ואירועים ציבוריים.

הקיר מורכב ממאות יחידות קרמיקה, המחוברות יחדיו ליצירה אחת גדולה. הוא נבנה מתוך מחשבה כפולה – מצד אחד, לשמש רקע עוצמתי לחלל ולפעילות שמתרחשת בו; מצד שני, להיות יצירה אמנותית עצמאית, שמזמינה את הצופה להתבונן בה גם מחוץ להקשר הטקסי.

שמו של הקיר, “מלחמה ושלום”, משקף ניגוד מרכזי בחיי האדם ובחיי החברה. אף שנוצר זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, סעידי בחר שלא לעסוק באירועים אקטואליים ישירים, אלא להתייחס לנושא מנקודת מבט רחבה ועל־זמנית. התוצאה היא יצירה שמדברת בשפה אוניברסלית – על חורבן ובנייה, על כאב ותקווה, על הדינמיקה התמידית שבין הרס לבין חידוש.

ייחודו של הקיר טמון גם בשילובו במבנה: הוא איננו תוספת חיצונית אלא חלק אינטגרלי מהאדריכלות. הגודל, הצבעוניות והמרקם שלו יוצרים נוכחות דרמטית, אך כזו שמשרתת את החלל הציבורי ומעניקה לו ממד נוסף של חוויה אסתטית ורוחנית.

במשך השנים הפך “מלחמה ושלום” לאחת מיצירות האמנות הציבוריות הבולטות בישראל – לא רק בשל ממדיה המרשימים, אלא גם בזכות השילוב העדין בין אמירה אמנותית רחבה לבין תפקוד ממשי בחיי היומיום של המקום.